מסורת התוספתא על עירובין ח׳:ז׳

« מסורת התוספתא על עירובין ח׳:ו׳ מסורת התוספתא על עירובין ח׳:ח׳ »

7 אַמַּת הַמַּיִם שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת בֶּחָצֵר, אֵין מְמַלְּאִין הֵימֶנָּה בְשַׁבָּת, אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לָהּ מְחִצָּה גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים בַּכְּנִיסָה וּבַיְצִיאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כֹּתֶל שֶׁעַל גַּבָּהּ תִּדּוֹן מִשּׁוּם מְחִצָּה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה בָאַמָּה שֶׁל אָבֵל שֶׁהָיוּ מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה עַל פִּי זְקֵנִים בְּשַׁבָּת. אָמְרוּ לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בָהּ כַּשִּׁעוּר:

פירוש מסורת התוספתא על עירובין ח׳:ז׳

7 הכוהה וכו'. בבלי צ"ט א'. ועיין ירוש' פ"י ה"ה, כ"ו ע"ב.

8 שנתלש רוקו וכו'. משנ' פ"י מ"ה.

« מסורת התוספתא על עירובין ח׳:ו׳ מסורת התוספתא על עירובין ח׳:ח׳ »